במסגרת חובתו של הבעל לתשלום מזונות בעקבות הגירושין, הוא מחויב גם לדאוג לחירותה של בת זוגו לשעבר ולחופש שלה. זכותה של האישה לחירות כוללת ניהול שגרה שקטה, שאינה מופרת על-ידי התגרויות והטרדות הבעל ולא על-ידי אלימות פיזית או מילולית מכיוונו. במידה וזכויות בסיסיות אלו מופרות על-ידי הבעל, רשאית האישה להוציא כנגדו צו הרחקה. האישה יכולה לבחור להוציא נגד בעלה צו הרחקה זמני במסגרת תביעת המזונות, או לחילופין להגיש תביעה נפרדת שתכפה עליו צו הרחקה קבוע. הפסיקה בנושא קובעת במפורש כי לא חייבת להתבצע התעללות פיזית כדי להצדיק הוצאת צו הרחקה ומספיקים מקרים של התעללויות נפשיות, פסיכולוגיות והשפלות.
תוקפו של צו ההרחקה הינו שנה אחת מיום הוצאתו ומידת חומרתו רשאית להיקבע על ידי בית הדין, בהתאם לפרטי התיק הספציפי.
בכדי להבטיח את החיים השלווים והבטוחים של האישה והילדים, רשאי בית המשפט להוציא צו הרחקה שאוסר על הבעל להיכנס לדירת המגורים. במקרים בהם הוגשה בקשה לצו הרחקה, אך בני הזוג חיים באותה דירה, העיקרון הבסיסי על פיו פועלים בתי המשפט הוא כיבוד זכות הקניין של הבעל. אלא שגם במקרים אלו, אם הוכח שהבעל נוהג באופן שיטתי בצורה אלימה וברוטאלית, השוללת מאשתו ומילדיו את הזכות לחיים שקטים וחופשיים ולא נראה פתרון הגיוני להמשך מגוריו של הבעל בדירה בצורה שלא תפגע במשפחתו - יוצא כנגדו צו הרחקה מן הקניין המשותף של בני הזוג.
על פי לשון החוק, אם קיימת אפשרות טכנית והגיונית לחלק את הקניין המשותף של הזוג ל-2 ובכך ליצור הפרדה שתמנע חיכוכים ואלימות מצד בני הזוג, הרי שפתרון זה יהיה עדיף על הרחקתו הטוטאלית של הבעל מהדירה.
מטרתו של הוצאת צו הרחקה היא אך ורק להגן על אחד מבני הזוג במקרים של אלימות (על כל גווניה) ולא כדי ליצור הפרדה בין בני הזוג שתאפשר להם לשקול את המשך יחסיהם. לפיכך, במקרים בהם נקלעים בני הזוג לסכסוך זוגי והם מתגרים זה בזה בצורה הדדית, לא קיימת עילה, מצד שום צד, להוצאת צו הרחקה כנגד בן זוגו.
חשוב לציין שאין בהוצאת צו הרחקה כדי להשפיע על חזקתו החוקית של צד זה או אחר בקניין המשותף של בני הזוג. כלומר, במידה ואישה מוציאה צו הרחקה נגד בעלה, אין פירוש הדבר שהוא מאבד את קניינו על הדירה, אלא שהוא מורחק ממנה באופן זמני, עד שבית המשפט יחליט אחרת.
בתי הדין בישראלים נוטים לאשר ביתר קלות הוצאת צו הרחקה במקרים בהם הבעל כבר עזב את הבית (במידה ובני הזוג התגרשו או נפרדו והבעל מצא קורת גג אחרת). הסיבה לכך היא שבמקרים הללו הוצאת הצו לא תותיר את המורחק חסר קורת גג. לעומת זאת, בקשה להוצאת צו הרחקה כנגד אדם שחי עם אשתו תחת קורת גג אחת תיבחן בצורה מחמירה יותר ובית הדין יחתור ככל שיוכל להביא לפשרה בין בני הזוג, שתוכל לאפשר להם להמשיך לחיות תחת קורת גג אחת בהפרדה שלא תגביל ע את החירות ותחושת הביטחון של האישה וילדיה.
תוקפו של צו ההרחקה הינו שנה אחת מיום הוצאתו ומידת חומרתו רשאית להיקבע על ידי בית הדין, בהתאם לפרטי התיק הספציפי.
בכדי להבטיח את החיים השלווים והבטוחים של האישה והילדים, רשאי בית המשפט להוציא צו הרחקה שאוסר על הבעל להיכנס לדירת המגורים. במקרים בהם הוגשה בקשה לצו הרחקה, אך בני הזוג חיים באותה דירה, העיקרון הבסיסי על פיו פועלים בתי המשפט הוא כיבוד זכות הקניין של הבעל. אלא שגם במקרים אלו, אם הוכח שהבעל נוהג באופן שיטתי בצורה אלימה וברוטאלית, השוללת מאשתו ומילדיו את הזכות לחיים שקטים וחופשיים ולא נראה פתרון הגיוני להמשך מגוריו של הבעל בדירה בצורה שלא תפגע במשפחתו - יוצא כנגדו צו הרחקה מן הקניין המשותף של בני הזוג.
על פי לשון החוק, אם קיימת אפשרות טכנית והגיונית לחלק את הקניין המשותף של הזוג ל-2 ובכך ליצור הפרדה שתמנע חיכוכים ואלימות מצד בני הזוג, הרי שפתרון זה יהיה עדיף על הרחקתו הטוטאלית של הבעל מהדירה.
מטרתו של הוצאת צו הרחקה היא אך ורק להגן על אחד מבני הזוג במקרים של אלימות (על כל גווניה) ולא כדי ליצור הפרדה בין בני הזוג שתאפשר להם לשקול את המשך יחסיהם. לפיכך, במקרים בהם נקלעים בני הזוג לסכסוך זוגי והם מתגרים זה בזה בצורה הדדית, לא קיימת עילה, מצד שום צד, להוצאת צו הרחקה כנגד בן זוגו.
חשוב לציין שאין בהוצאת צו הרחקה כדי להשפיע על חזקתו החוקית של צד זה או אחר בקניין המשותף של בני הזוג. כלומר, במידה ואישה מוציאה צו הרחקה נגד בעלה, אין פירוש הדבר שהוא מאבד את קניינו על הדירה, אלא שהוא מורחק ממנה באופן זמני, עד שבית המשפט יחליט אחרת.
בתי הדין בישראלים נוטים לאשר ביתר קלות הוצאת צו הרחקה במקרים בהם הבעל כבר עזב את הבית (במידה ובני הזוג התגרשו או נפרדו והבעל מצא קורת גג אחרת). הסיבה לכך היא שבמקרים הללו הוצאת הצו לא תותיר את המורחק חסר קורת גג. לעומת זאת, בקשה להוצאת צו הרחקה כנגד אדם שחי עם אשתו תחת קורת גג אחת תיבחן בצורה מחמירה יותר ובית הדין יחתור ככל שיוכל להביא לפשרה בין בני הזוג, שתוכל לאפשר להם להמשיך לחיות תחת קורת גג אחת בהפרדה שלא תגביל ע את החירות ותחושת הביטחון של האישה וילדיה.
